תקציר המאמר:
המאמר בוחן כיצד תיווך של תפקודים מוסיקליים בסיסיים באמצעות שיטת "טף-תווים" עשוי להכין ילדים לרכישת קריאה טקסטואלית. הוא הוצג במסגרת הכנס הבינלאומי בירושלים בנושא גמישות מוחית ושינוי קוגניטיבי, ומתבסס על עקרונות הלמידה המתווכת של פרופ' ראובן פוירשטיין.
נקודת המוצא של המאמר היא שהקריאה הראשונה היא אחת המשימות המורכבות ביותר עבור ילדים צעירים. בשלב זה הילד נדרש לעבור משפה הנשענת על שמיעה ודיבור למערכת חזותית של סימנים. המעבר מחייב יצירת "סכמת קריאה" פנימית, הכוללת יכולת לאסוף סימנים, לשמור אותם בזיכרון, לחבר ביניהם ולהפיק מהם משמעות.
לטענת המחברת, שיטות הוראת הקריאה המקובלות מלמדות באופן מפורש את המרכיבים הייחודיים לשפה, כגון אותיות, תנועות, איות ותחביר, אך מלמדות באופן עקיף בלבד את התפקודים הכלליים המשותפים לכל מערכת קריאה. תפקודים אלה מופשטים מדי עבור ילדים בני חמש ושש, הנמצאים עדיין בשלב חשיבה קונקרטי. מצב זה עלול ליצור פער בין דרישות הקריאה לבין יכולתם ההתפתחותית של הילדים.
הפתרון המוצע – קריאה מוסיקלית מוחשית
שיטת TMN, או "טף-תווים", משתמשת במערכת פשוטה של שמונה סימנים מוסיקליים בלבד. הילדים קוראים את הסימנים, מנגנים אותם על קלידים ומשתמשים במקביל בראייה, בשמיעה, במגע ובתנועה. לאחר הנגינה הם חוזרים על המנגינה בשירה. המעבר מנגינה מוחשית לשירה מופשטת נועד לסייע לילד להתקדם בהדרגה מחשיבה קונקרטית לחשיבה מופשטת.
לפי המאמר, הקריאה המוסיקלית יוצרת אצל הילד סכמת קריאה ראשונית עוד לפני לימוד הטקסט. כאשר הוא מתחיל לקרוא מילים, הקריאה הטקסטואלית הופכת למעשה ל"קריאה שנייה", ולכן היא עשויה להיות קלה יותר.
השיטה מבקשת לפתח עשרה תפקודים בסיסיים:
- זיכרון שמיעתי
- שילוב בין שמיעה, ראייה ותנועה
- צבירת סימנים והפיכתם למשמעות
- הפנמת העיקרון האלפביתי
- הבנת הנקרא
- דיוק
- שטף ומהירות
- כיווניות ורצף
- מעבר מהמוכר אל הבלתי מוכר
- זיהוי מבנים, חזרות ושינויים
שילוב עקרונות הלמידה המתווכת
הוראת "טף-תווים" משלבת חמישה עקרונות מתורת פוירשטיין:
- מיקוד – הפניית תשומת הלב של הילד לסימנים, לקלידים, לתנועות הידיים ולתיווך של המורה.
- הדדיות – יצירת קשר פעיל בין המורה לתלמיד וחיזוק המעורבות הרגשית בתהליך.
- הרחבה והעברה – חזרה על המנגינה באמצעות שירה, כדי להרחיב את הלמידה מעבר לפעולה המיידית ולהפנים אותה.
- עידוד תחושת מסוגלות – פשטות השיטה מאפשרת הצלחה מוקדמת, המחזקת ביטחון עצמי, מוטיבציה והנאה מהלמידה.
- ויסות התנהגותי וחברתי – הנגינה המשותפת מלמדת הקשבה, תיאום, המתנה והתנהלות בתוך קבוצה.
הממצאים המחקריים
המאמר מסכם כמה מחקרים קודמים על השיטה.
במחקר הראשון השתתפו 150 ילדי גן, שחולקו לקבוצת "טף-תווים", קבוצת מוסיקה רגילה וקבוצה ללא פעילות מוסיקלית. באמצע כיתה א' נמצא כי ילדי קבוצת "טף-תווים" ביצעו בממוצע כ-15 טעויות בקריאה בקול, לעומת 19 טעויות בקבוצת המוסיקה וכ-35 טעויות בקבוצה הלא מוסיקלית.
בסוף כיתה א' זמן הקריאה הממוצע של קבוצת "טף-תווים" היה כ-55 שניות, לעומת כ-60 שניות בקבוצת המוסיקה וכ-109 שניות בקבוצת הביקורת. גם בהבנת הנקרא קיבלה קבוצת "טף-תווים" את התוצאה הגבוהה ביותר – כ-70%, לעומת כ-61% בקבוצת המוסיקה וכ-66% בקבוצה הלא מוסיקלית. התרשימים בעמודים 4-5 מציגים את היתרון של קבוצת השיטה במספר הטעויות, בזמן הקריאה ובהבנה.
במבחן "צייר איש", ששימש להערכת התפתחות קוגניטיבית כללית, קבוצת "טף-תווים" התחילה ברמה נמוכה יחסית, אך בתחילת כיתה א', לאחר תקופת ההטמעה, השיגה את התוצאה הגבוהה ביותר.
במחקר נוסף השתתפו ילדי גן מרקע חברתי-כלכלי נמוך מאוד. נמצא כי הילדים שהחלו את התוכנית ברמה החלשה יותר התקדמו בשיעור ניכר וצמצמו את הפער בינם לבין הילדים החזקים. במבחן המודעות הפונולוגית, לדוגמה, הקבוצה החלשה עלתה מציון ממוצע של כ-26.7 לכ-38.2, בעוד הקבוצה החזקה עלתה מכ-36.2 לכ-39.5.
מחקר קצר נוסף נערך בקרב 83 תלמידי כיתה א' וכלל ארבעה מפגשים בלבד. נמצא שיפור משמעותי ברמת ההסמלה והתפיסה המוסיקלית של ילדי קבוצת הניסוי, במיוחד אצל הבנים. הפער הראשוני בין הבנים לבנות הצטמצם בעקבות ההתערבות.
מסקנות
המאמר מסיק כי שיטת "טף-תווים" עשויה לסייע לילדים לפתח את התפקודים הקוגניטיביים הכלליים הנחוצים לקריאה, באמצעות למידה מוסיקלית מוחשית, פשוטה ומתווכת. השיטה מאפשרת לילדים לחוות הצלחה בקריאה עוד לפני המפגש עם מערכת האותיות המורכבת, ובכך עשויה להפחית תסכול וחשש מלמידה.
לפי הממצאים המוצגים, השיטה תרמה לדיוק בקריאה, למהירות, לשטף, להבנת הנקרא, למודעות פונולוגית, לתפיסה סמלית ולצמצום פערים בין תלמידים. היא גם עשויה לשמש בסיס למעבר מאוחר יותר לתיווי המוסיקלי המסורתי.
עם זאת, יש להתייחס בזהירות לטענות הרחבות במאמר, בעיקר לטענה שלפיה אלפי ילדים שהתנסו בשיטה לא פיתחו לקויות למידה. טענה זו אינה מוצגת כתוצאה של מחקר מבוקר מלא. המאמר מספק חיזוק לפוטנציאל החינוכי של השיטה, אך נדרשים מחקרים עצמאיים, רחבי היקף ומבוקרים יותר כדי לקבוע את מידת יעילותה ואת התאמתה לאוכלוסיות שונות.