התפתחות הילד בהשפעת המוסיקה:

מהי השפעת המוסיקה על הלמידה?

השפעת המוסיקה על התפתחות הכישורים הקוגניטיביים ידועה מזה שנים רבות. מחקרים מראים את הקשר שבין שמיעה ונגינת
מוסיקה לבין כישורי למידה וקריאה. האדם קולט צלילים וקולות עוד בטרם נולד. הזיהוי והבנת המשמעות של מרכיבים שונים בצליל
מתפתחים בצורה טבעית ובסדר קבוע. תחילה מזהה התינוק גווני צליל שונים (כמו קול אמו) ועוצמות צליל שונות (מגיב בבכי לצליל
חזק ומקשיב לצליל חלש). מאוחר יותר מזהה התינוק גבהים שונים של צלילים (נהנה ממנגינות) ומגיב לקצב בתנועות מוטוריות.
היכולת להבחין ולהפריד בין העיצורים והתנועות של השפה היא המרכיב האחרון בהתפתחות הילד, בגיל 5-6. בשלב זה כבר מכיר
הילד מרכיבים רבים של הצליל.
השפעת המוסיקה על יכולת הביטוי האישי והאמוציונאלי ידועה גם כן. בגיל הרך לומדים הילדים קודם כל באמצעות החושים,
תחושותיהם ורגשותיהם. המוסיקה ככלי ביטוי רגשי הקרוב ללבו של הילד מהווה גשר בין הרגש להתפתחות כישורי למידה רבים.
המוסיקה משפיעה ומפתחת גם את היכולות החברתיות של הילד. היא מאפשרת שיתוף פעולה בנגינה, במשחק ובשירה בצוותא,
ומפתחת את יכולת ההקשבה לזולת, הזיכרון, הביטחון העצמי וההערכה העצמית.
ההשפעה המשולבת של המוסיקה על חברתיות, רגש וקוגניציה הופכים אותה למשפיעה מרכזית על פיתוח כישורי למידה
וחברה.

מה הקשר בין קריאה ומוסיקה?

שפת הדיבור ושפת המוסיקה שתיהן שפות צליליות נשמעות, שיש להן גם כתב, סימני האלף-בית ותווי הנגינה.
שפת המוסיקה ממנה נהנה הילד מיום היוולדו היא עשירה ביותר ומורכבת מגובה הצליל, משך הצליל (מקצב), מהירות, גוון, עוצמה,
מרקם ועוד. המרכיבים המוסיקליים של הצלילים קיימים גם בשפת הדיבור, אך מיקוד תשומת הלב בשפת הדיבור נתון להגיה נכונה
של עיצורים ותנועות ופחות לאינטונציה ולקצב הדיבור.
בעוד שבתווי המוסיקה מהווים גובהי הצלילים והקצב את העיקר, חסרים מרכיבים מוסיקליים אלה בכתב האלף-בית. דווקא מרכיבים
אלה למרות, שאינם מיוצגים כלל בכתב, מסייעים למתן משמעות לכתוב. הקורא מעלה בדמיונו את צלילי הכתוב ונעזר
באינטונציה ופרוזודיה (קצב) כדי להבין (קשה יותר להבין רובוט הדובר בצליל ובקצב אחידים מאשר אדם המדבר באינטונציות
ובקצב מוסיקלי טבעיים).
לכתב האלף-בית ולכתב התווים מרכיבים דומים נוספים כגון: כיוון ספציפי, רצף קריאה, חיבור סימנים למשמעות, עיקרון אלפביתי
ועוד. גם בשפת המוסיקה וגם בשפה המדוברת יש צורך בשילוב של כישורים אודיו-ויזואליים כדי לזהות את הצליל הנשמע מהסימנים
הכתובים, לפענחם לקרוא אותם ולהבינם.
היכולת לקרוא תווים מוסיקליים מפתחת מרכיבי קריאה חשובים נוספים כמו: יכולת ריכוז, דמיון, ויצירתיות, ומפתחת מאוד את הזיכרון
השמיעתי. ילד בעל זיכרון שמיעתי מפותח צפוי להשלים את האינטונציה והקצב של השפה הכתובה מתוך הזיכרון ולהגיע טוב יותר
להבנת הנקרא.

המתודולוגיה והמדדים שנבדקו:

מתודולוגיה

במחקר האקדמי הראשון נבדקו 150 ילדים בשלוש קבוצות העשרה שונות. הילדים נבדקו במבחני טרום ופוסט תוכנית ההעשרה
שקיבלו לאורך שנת הגן. הם נבדקו בהמשך לאורך כתה א' במדדי הקריאה המקובלים. סוגי ההעשרה שהושוו לשיטת טף-תוויםTM
היו: קבוצת מוסיקה רגילה בשיטת "מוסיכיף" ו"קודאי" וקבוצת העשרה ללא מוסיקה בהתעמלות מרחבית וטיפול בחיות.

מדדים שנבדקו

המדדים שנבדקו היו מהירות קריאה, זיכרון שמיעתי (עקומת למידה משמיעה במבחן ריי), איכות קריאה, הבנת הנקרא, ערנות
פונולוגית, תפישה מקריאה, דיוק ושטף, בשלות ללימודים (מבחן ציור איש), ועוד. כמו-כן, נבדקו כישורי מוסיקה (במבחן בנטלי)
והקלטות של נגינת הילדים להשוואה.

תוצאות

המחקר הוכיח, שלימוד שיטת טף-תוויםTM כשפת קריאה ראשונה עוזר לילדים ללמוד לקרוא טוב יותר מהעשרות אחרות. הילדים
שקיבלו העשרה בשיטת טף-תוויםTM הגיעו לתוצאות הטובות ביותר בכל מבחני הקריאה במדדים שנבדקו, ללא הבדל בין שיטות
ההוראה של הקריאה בה למדו בכיתה א'.