מוכנות הילד לקריאה הינה מוכנות הילד לקריאה הינה יכולתו להתמודד עם משימת הקריאה על כל היבטיה:
יכולתו לרכוש את מרכיבי השפה הטכניים, הייחודיים לכל שפה (כמו אותיות ועיצורים), והכלליים המשותפים לשפות האלפביתיות ולמוסיקה (כמו כיוון, רצף, עקרון אלפביתי, צרוף נתונים למשמעות וכד').
יכולתו לפתח חשיבה והבנה בעזרת התנסות חושית ומוטורית על ידי חושי השמיעה, הראיה והתנועה כתשתית לחשיבה.
יכולותיו הרגשיות, המושפעות מאוד מהצלחתו ומסביבתו ומטפחות את המוטיבציה שלו.
נושא הקריאה מרכזי וחשוב להצלחת הילד בלימודיו ובהשתלבותו החברתית, ובעל השפעות מרחיקות לכת על המשך התפתחותו.
כיום, סבורים החוקרים, כי פיתוח כישורים של מוכנות לקריאה וניצני אוריינות הינם חיוניים לקראת לימוד הקריאה. ילד המצליח בקריאה
בכתה א' מפתח מוטיבציה להמשיך ולהתקדם והפער בינו לבין המתקשים הולך וגדל עם השנים. הכנת הילד לקראת הקריאה בכתה
א' באמצעות פיתוח כישורי קריאה הינה משימה חשובה ביותר המונעת פערים בתחילת הלימודים.
קיים הבדל בין יכולת קריאה ל"הבנת הנקרא". קריאה טכנית אינה מעידה בהכרח על הבנת הנקרא, וישנם מקרים רבים של קשיים
בהבנת הנקרא על אף יכולת קריאה טכנית.
קיים קשר הדוק בין מוכנות קריאה ופיתוח כישורי קריאה לבין השגת הבנת הנקרא מאוחר יותר.
פערים המתגלים בכתות הנמוכות במוכנות הקריאה של הילדים, לא רק שאינם מצטמצמים אלא אף מתרחבים בהמשך. מסיבה זו,
סבורים המומחים, כדאי להתחיל במוכנות לקריאה כבר בגיל הרך, וכך לשפר את הבנת הנקרא שנים שלאחר מכן.
שיטה הרואה את המילה השלמה כסמל, שאותו לומד הילד לצלם בעיניו ולזהות. גישה זו מהירה לכמות מוגבלת של מילים ואין באפשרותה לענות על הצורך של פענוח מילים חדשות.
שיטה בה לומד הילד לפענח עיצורים ותנועות. גישה זו מפרכת, ארוכה ויש בה סכנה של אי הצלחה בהבנת הנקרא מכיוון, שהקשב של הילד נתון לפענוח ולא למשמעות.
משלבת בין שתי הגישות האחרות. כיוון שלילדים יש תפישות שונות, יש להתאים את אופני השילוב לכל אחד מהם. המורה צריך להיות בקיא הן במגוון רב של שיטות, והן באבחנה נכונה של התפישות השונות של תלמידיו, ובהתאמת השיטות להם.
מוכנות הילד לקריאה הינה מוכנות הילד לקריאה הינה יכולתו להתמודד עם משימת הקריאה על כל היבטיה:
יכולתו לרכוש את מרכיבי השפה הטכניים, הייחודיים לכל שפה (כמו אותיות ועיצורים), והכלליים המשותפים לשפות האלפביתיות ולמוסיקה (כמו כיוון, רצף, עקרון אלפביתי, צרוף נתונים למשמעות וכד').
יכולתו לפתח חשיבה והבנה בעזרת התנסות חושית ומוטורית על ידי חושי השמיעה, הראיה והתנועה כתשתית לחשיבה.
יכולותיו הרגשיות, המושפעות מאוד מהצלחתו ומסביבתו ומטפחות את המוטיבציה שלו.
ממצאי מחקרים בינלאומיים מהשנים האחרונות מצביעים על מצב הקריאה הטעון שיפור במדינות העשירות והמפותחות. שיפור מצב
הקריאה, הינו כלי יעיל כנגד פערים גדלים והולכים בחברה המודרנית. התחלת העשרה ופיתוח כישורים בגיל מוקדם, עוד לפני
כתה א', מומלצת כאחת המסקנות האופרטיביות של מחקרים אלו.
גרף נתוני קריאה בעולם, כתות ד' (PIRLS 2006)>>>
