יש ילדים שמגיעים לכיתה א' עם ניצוץ בעיניים

ויש ילדים שמגיעים כבר עם פחד קטן בלב.

פחד מאותיות.
פחד מלטעות.
פחד לא להספיק.
פחד להרגיש: "אני לא כמו כולם".

שיטת טף-תווים, שפיתחה ד"ר יהודית כרמון, נולדה בדיוק מהמקום הזה – כדי להעניק לילדים בסיס חזק לקריאה וללמידה, עוד לפני שהם פוגשים את העומס של אותיות, מילים, משפטים ומבחנים.

ללמוד לקרוא דרך העולם הטבעי של הילד

השיטה מלמדת את הילד לקרוא דרך עולם טבעי, נעים ומשמח עבורו:

מוזיקה, צלילים, תנועה, משחק ותווים פשוטים וקלים לזכירה.

המוזיקה היא שפתו הראשונה של התינוק. כבר מרגע לידתו הוא מזהה את קולה של אמו, שאותו שמע עוד בהיותו עובר.

במקום להתחיל מיד בקריאה שפתית מורכבת, הילד מתנסה תחילה בקריאה מוזיקלית פשוטה.

הוא רואה סימן, משייך אותו לצליל, מנגן, שומע, חוזר ומזהה רצף. בדרך זו הוא בונה במוחו את יסודות הקריאה ואת סכמת הקריאה הראשונה – סדרת פעילויות מוחיות שתוצאתן קריאה.

מה מצאו המחקרים על שיטת טף-תווים?

מחקרים שנערכו על השיטה מצאו כי ילדים שלמדו באמצעות טף-תווים הראו שיפור במדדי קריאה, מהירות, דיוק והבנה.

במחקר שנערך בקרב ילדי גן, הושוותה קבוצה שלמדה טף-תווים לקבוצות שלמדו בשיטות אחרות. המחקר כלל גם מעקב אחר הילדים בכיתה א', ובו השיגה קבוצת טף-תווים את התוצאות הגבוהות ביותר במדדי הקריאה בהשוואה לקבוצות האחרות.

הכיתה שיועדה לחינוך המיוחד והגיעה לחינוך הרגיל

כיתת גן מדרום תל אביב יועדה מראש לחינוך המיוחד. במהלך שנת גן החובה זכו הילדים ללמוד ולשחק בשיטת טף-תווים במסגרת תוכנית שנתמכה על ידי קרן אריסון.

בתום השנה נבדקו הילדים, וכל ילדי הכיתה התקבלו לחינוך הרגיל.

ההורים כתבו מכתבי תודה למורה למוזיקה שהשתלמה בשיטה ועבדה עם הילדים במהלך שנת גן החובה. מבחינתם, השעה השבועית שבה למדו הילדים טף-תווים השפיעה באופן משמעותי על עתידם הלימודי.

בדיקה אישית ומעמיקה של הישגי הילדים

אני, שיזמתי ופיתחתי את השיטה, לא הסתפקתי בכך.

לאחר שנת הלימודים בגן, סטודנטים לתואר שני בחינוך, שלמדו אצלי את המשחק המאפשר לבדוק את הישגי הקריאה של הילדים, נפגשו באופן אישי עם כל ילד.

כל סטודנט נפגש עם כ-40 ילדים, למשך כ-40 דקות לכל ילד, שיחק איתם ורשם את רמתם המדויקת בתחומי הקריאה השונים, בהתאם לכלי האבחון שפיתחתי במסגרת עבודת הדוקטורט שלי.

במקביל, שוחחתי באופן אישי עם המורות כדי להבין את מקומו של כל ילד בכיתה.

העדויות היו ברורות:

כל הילדים היו תלמידים טובים, ולמעלה משליש מהילדים, שיועדו בעבר לחינוך המיוחד, אף הצטיינו בלימודיהם.

השלב הבא – קסם ציידי הצלילים

בהמשך פיתחתי את השיטה השנייה – "קסם ציידי הצלילים".

בשיטה זו הילדים מפתחים שבעה כישורי מצוינות שנמצאו משותפים לילדים מצטיינים, לסטודנטים מצטיינים ולאנשי עסקים מצליחים.

עד היום עברו למעלה מ-11,000 ילדים שנה אחת של למידה בשיטת טף-תווים, וכ-200 ילדים למדו גם את השיטה השנייה – קסם ציידי הצלילים.

כעת בכוונתי לפתוח סדנה למורי מוזיקה בשיטה המשלבת בין השתיים:

• טף-תווים – לבניית סכמת הקריאה הראשונה ולשיפור הקריאה משפה לשפה.
• קסם ציידי הצלילים – לפיתוח שבעה כישורי מצוינות המסייעים לילד להמשיך להתקדם.

למה גם ההורים חשובים כל כך?

לצד העבודה עם מורי המוזיקה, אין כוונה לוותר על מפגשי הסיפור והמשחק של ההורים עם ילדיהם.

ההמלצה היא לקיים מפגש קצר של עד עשר דקות, שלוש פעמים בשבוע.

הסיבה פשוטה:

אין אדם שאכפת לו מהילד יותר מאמו ומאביו.

גם למורים המסורים ביותר אכפת מאוד מתלמידיהם, אבל הקשר של ההורים עם ילדם הוא אישי, עמוק וייחודי. כאשר הילד מרגיש שהוריו מתעניינים בלמידה שלו, משחקים איתו ועוקבים אחר התקדמותו, מתפתחת בו מוטיבציה גדולה יותר ללמוד ולהצליח.

איך מקלים על ההורים ושומרים על ההתמדה?

אני מודעת לקושי של הורים להתמיד בפעילות קבועה של עד עשר דקות, שלוש פעמים בשבוע, במשך שנת גן החובה.

לכן התחלתי לשלב את שתי השיטות גם בעבודתם של מורי מוזיקה, כדי ליצור שיתוף פעולה בין המורים להורים.

כאשר המורה מקיים את הפעילות פעם או פעמיים בשבוע, ההורה יכול להפחית את מספר המפגשים בבית:

• כאשר המורה עובד פעם בשבוע – ההורה יכול לשחק עם הילד פעמיים נוספות.
• כאשר המורה עובד פעמיים בשבוע – ההורה יכול להסתפק בפעילות אחת נוספת בבית.

כך מופחת העומס מההורים, אך נשמר זמן האיכות המשמעותי עם הילד.

שיתוף פעולה בין ההורים למורים

הייחוד שנוצר כאן הוא קשר משותף בין ההורים לבין המורים של אותו ילד.

שני הצדדים פועלים יחד כדי לפתח אותו, יודעים כיצד להגיב במצבים שונים ומגבים זה את זה.

המורים עובדים עם הילדים בקבוצות, וההורים עובדים איתם באופן אישי או במסגרת המשפחה. עצם השיתוף בתוכנית יוצר בין ההורים למורים קשר מקצועי ואישי.

ההורים לומדים כיצד לפתח אצל ילדיהם כישורי מצוינות, והמורה המקצועי מלווה ומכוון אותם. כך נוצרת שותפות אמיתית לטובת הילד.

מחברת ההצלחה של הילד

ההורים והמורים יכולים לחתום יחד באותה מחברת הצלחה, ולתעד את התוצאות שהילד השיג בכל פעם.

המטרה אינה ליצור תחרות, אלא לפתח גישה משותפת:

לראות את ההתקדמות, להבין מה הילד כבר מצליח לעשות ולדעת מהו השלב הבא שלו.

שיתוף כזה מלמד את הילד לכבד גם את הוריו וגם את מוריו, ומראה לו שכל המבוגרים המשמעותיים בחייו פועלים יחד למענו.

כשהמורה אומרת: "נראה לי שהילד מחונן"

כבר קיבלתי משובים מהורים ששיחקו עם ילדיהם באמצעות סיפורי המשחק במהלך השנה האחרונה.

אחת המשפחות סיפרה כי כבר ביום השני ללימודים אמרה המורה להורים, כשהגיעו לאסוף את ילדם:

"נראה לי שהילד שלכם מחונן".

ההורים היו מאושרים. לדבריהם, ללא השיטה וללא משחקי הסיפור שקיימו עם ילדם, הוא לא היה מגיע לאותה רמת הצלחה.

אבל כאשר ילד מצליח, השאלה האם ההצלחה נובעת מיכולת מולדת יוצאת דופן או מעבודה עקבית של כמה חודשים אינה השאלה החשובה ביותר.

העיקר הוא שהילד מאושר, ההורים שמחים והמורים מצליחים בעבודתם.

מהו ילד מחונן באמת?

אפשר להגדיר ילד מחונן גם כילד שאוהב ללמוד, מרגיש מסוגל, מפרגן לחבריו ועוזר להם.

זהו ילד בעל ביטחון עצמי, אך ללא יהירות. ילד שמוריו וחבריו אוהבים אותו ושיודע להתמודד עם אתגרים בלי להיבהל מהם.

זהו מתכון לא רק להצלחה בלימודים, אלא גם ליחסים חברתיים טובים יותר ולכיתה רגועה ונעימה יותר.

בתקופה מורכבת – ההורים יכולים לחזק את ילדיהם

בתקופה שבה מערכת החינוך מתמודדת עם תנאי למידה מורכבים, חוסר יציבות ומלחמה, להורים יש תפקיד משמעותי במיוחד.

באמצעות זמן קצר, עקבי ומהנה, הם יכולים לחזק את ילדיהם, לפתח את תחושת המסוגלות שלהם ולתת להם בסיס יציב לקראת הקריאה והלמידה בבית הספר.

מה קורה בזמן "קסם ציידי הצלילים"?

ההורים מספרים לילדיהם סיפורים מיוחדים שנכתבו על ידי סופרות מוכשרות במיוחד עבור השיטה.

במהלך הסיפור הילד אינו מאזין באופן פסיבי. הוא הופך לצייד צלילים פעיל:

הוא מקשיב, מחפש צליל מסוים, מזהה אותו ומגיב באמצעות משחק או נגינה.

כך הוא מפתח קשב, ריכוז, זיכרון, דיוק ויכולת לעקוב אחר רצף – וכל זאת בתוך סיפור מהנה וזמן איכות עם ההורה.

המשמעות עבור אמא ואבא

עבור ההורים, המשמעות פשוטה:

זו דרך לעזור לילד לא רק לדעת לקרוא, אלא גם להרגיש שהוא מסוגל ללמוד.

ילד שחווה הצלחה מוקדמת – נפתח.
ילד שמרגיש שהוא מבין – משתף פעולה.
ילד שפוגש למידה דרך משחק ומוזיקה – אינו מפתח התנגדות, אלא נהנה מהתהליך.

וזו המתנה הגדולה של השיטה:

היא אינה מחכה שהקושי יופיע – היא בונה את התשתית לביטחון לפני שהקושי נוצר.

כאשר לילד יש ביטחון המבוסס על הצלחות, הוא ניגש אחרת לקשיים. הוא לומד לפרק את הקושי לשלבים, להבין מה אפשר לעשות כעת ומה ייעשה בהמשך.

והחשוב ביותר – הוא אינו נבהל.

עבורו, אתגר הוא משחק מעניין יותר.

לסיכום

טף-תווים היא שיטה מחקרית לפיתוח כישורי קריאה, קשב ולמידה אצל ילדים באמצעות מוזיקה, משחק ותווים פשוטים.

הילד לומד לזהות צלילים, לקרוא רצפים, לחבר בין סימן לצליל ולפתח:

• זיכרון שמיעתי
• קשב וריכוז
• כיווניות ורצף
• דיוק
• שטף
• הבנה
• תחושת מסוגלות וביטחון עצמי

כל זאת בדרך חווייתית המתאימה לגיל הרך ולקצב ההתפתחות האישי של כל ילד.

מחקרים שנערכו על השיטה מצאו שיפור במדדי קריאה ומוכנות ללמידה, במיוחד אצל ילדים שהחלו מנקודת פתיחה נמוכה יותר.

לכן טף-תווים אינה רק פעילות מוזיקלית.

זוהי הכנה חכמה, רכה ומבוססת מחקר לעולם הקריאה והלמידה – לכל ילד על פי דרכו וקצב ההתפתחות האישי שלו.