תקציר:
המאמר בוחן את השפעתה של שיטת "טף-תווים" – TMN, המשולבת בתוכנית מחשב, על מוכנות לקריאה וללמידה בקרב ילדי גן, ובעיקר על יכולתה לצמצם פערים בין ילדים בעלי הישגים התחלתיים שונים.
נקודת המוצא של המחקר היא שרכישת הקריאה הראשונה היא משימה מורכבת במיוחד. שיטות הקריאה המקובלות מלמדות במפורש את המרכיבים הייחודיים לכל שפה – אותיות, עיצורים, תנועות, איות ותחביר – אך אינן מקדישות תשומת לב מספקת למרכיבים הכלליים המשותפים לכל מערכות הקריאה. בין מרכיבים אלה: זיכרון שמיעתי, אינטגרציה בין שמיעה לראייה, הפנמת העיקרון האלפביתי, כיווניות, רצף, שטף, זיהוי מבנים, שמירת סימנים בזיכרון וחיבורם לכדי משמעות.
לטענת החוקרים, מרכיבים כלליים אלה נלמדים בדרך כלל באופן עקיף, משום שהם מופשטים מדי עבור ילדים צעירים. שיטת "טף-תווים" נועדה לאפשר הוראה מפורשת ומוחשית שלהם באמצעות קריאה ונגינה במערכת מוסיקלית פשוטה.
מהי שיטת "טף-תווים"?
השיטה מבוססת על שמונה סימנים פשוטים בלבד המייצגים את מרכיבי השפה המוסיקלית: גובהי צליל, משכי צליל, הפסקה ואוקטבה. הסימנים מאורגנים בצורה הגיונית והיררכית, באופן המקל על הזכירה.
הלמידה משלבת:
- קריאת סימנים מוסיקליים
- נגינה על קלידים
- תנועה ופעילות מוטורית
- שמיעה והבחנה בין צלילים
- משחקי מחשב מתוך התוכנית "בית הצלילים"
- פיתוח יצירתיות ויכולת ניתוח מבנים
השיטה מאפשרת לילד לחוות קריאה ראשונה באמצעות מערכת פשוטה, שמיעתית ומוחשית. לאחר שנבנית אצל הילד "סכמת קריאה" ראשונית, הקריאה הטקסטואלית בבית הספר הופכת לקריאה שנייה, ולכן עשויה להיות קלה יותר.
אוכלוסיית המחקר והליך ההתערבות
במחקר השתתפו 133 ילדי גן:
- 108 ילדים בשש כיתות גן השתתפו בתוכנית "טף-תווים"
- 25 ילדים בשתי כיתות גן שימשו קבוצת ביקורת
קבוצת הניסוי למדה פעם בשבוע במשך 45 דקות, בקבוצות קטנות של תשעה ילדים. אחת לחודש שולבה למידה באמצעות מחשב ותוכנית "בית הצלילים". קבוצת הביקורת השתתפה בפעילויות דרמה וטיפול בבעלי חיים. כל הילדים קיבלו בנוסף את תוכנית המוכנות הרגילה לקריאה ופעילות מוסיקלית-קצבית שבועית.
הילדים נבדקו בתחילת השנה ובסופה באמצעות מבחנים שבחנו:
- תפיסת דפוס
- מודעות פונולוגית
- הכרת אותיות
- הבחנה בגובה צליל, מנגינה וקצב
- זיכרון שמיעתי
- בשלות ללמידה פורמלית
ממצאי המחקר
בסיום השנה הציגה קבוצת "טף-תווים" הישגים גבוהים יותר מקבוצת הביקורת בכל המשתנים שנבדקו. הבדלים מובהקים נמצאו בחמישה מתוך שבעה מדדים:
- הבחנה בגובהי צליל
- הבחנה במנגינה
- הבחנה בקצב
- מודעות פונולוגית
- הבנת מושגי דפוס
לדוגמה, במודעות הפונולוגית השיגה קבוצת הניסוי ממוצע של 33.53 לעומת 29.28 בקבוצת הביקורת. בהבנת מושגי דפוס השיגה קבוצת הניסוי 38.27 לעומת 32.98 בקבוצת הביקורת. ההבדלים בהכרת אותיות ובמבחן "צייר איש" לא היו מובהקים סטטיסטית.
נמצאו גם קשרים בין יכולות מוסיקליות לבין יכולות הקשורות לקריאה. כך, הבחנה בקצב נמצאה קשורה למודעות פונולוגית ולהבנת מושגי דפוס. בנוסף נמצא קשר בין מודעות פונולוגית, הכרת אותיות, בשלות קוגניטיבית ותפיסת דפוס. ממצאים אלה מחזקים את ההנחה שלמידה מוסיקלית עשויה לתרום לעיבוד רכיבים הנחוצים לקריאה.
השפעת התוכנית על הילדים החלשים
הממצא המרכזי של המחקר הוא שהילדים שהחלו את השנה ברמה נמוכה התקדמו יותר מהילדים שהחלו ברמה גבוהה.
בהבנת מושגי דפוס, לדוגמה, הקבוצה החלשה עלתה מממוצע של 26.73 לכ-38.25, בעוד הקבוצה החזקה עלתה מ-35.28 ל-39.50 בלבד. בכך הצטמצם הפער בין הקבוצות מכ-8.5 נקודות לפחות מנקודה וחצי.
גם בתחומים המוסיקליים נמצאה התקדמות גדולה יותר בקרב הילדים החלשים:
- בגובה צליל – שיפור של 2.41 נקודות לעומת 1.48 בקבוצה החזקה
- במנגינה – שיפור של 1.64 לעומת 0.87
- בקצב – שיפור של 2.16 לעומת 0.38
גם בהכרת אותיות כמעט הוכפל הציון של הקבוצה החלשה, בעוד שבקבוצה החזקה חל שינוי קטן בלבד.
במבחן הזיכרון השמיעתי נמצא כי קבוצת הניסוי שיפרה את מספר המילים שזכרה פי שניים מקבוצת הביקורת. ממצא זה מצביע על האפשרות שהאימון המוסיקלי חיזק לא רק זיכרון מוסיקלי, אלא גם זיכרון מילולי שמיעתי.
דיון ומסקנות
החוקרים מסיקים כי השילוב בין קריאה מוסיקלית פשוטה, נגינה מוחשית ותוכנית מחשב עשוי לפתח במקביל כישורים מוסיקליים, יכולות למידה ומוכנות לקריאה. לדבריהם, השיטה מאפשרת ללמד באופן מפורש את רכיבי הקריאה הכלליים, לפני שהילד נדרש להתמודד עם המורכבות של קריאת טקסט.
הממצאים תומכים בקשר בין מוסיקה לשפה ומראים כי לימוד מערכת סימנים אחת עשוי לתרום לעיבוד של מערכת סימנים אחרת. התרומה המרכזית נמצאה דווקא אצל ילדים בעלי הישגים התחלתיים נמוכים, שהתקדמו במהירות וצמצמו פערים במהלך שנת לימודים אחת.
המסקנה היישומית של המאמר היא ששילוב "טף-תווים" בתוכניות ההכנה לבית הספר עשוי לחזק מוכנות לקריאה, מודעות פונולוגית, זיכרון שמיעתי ותפיסת דפוס, ולסייע לילדים חלשים להגיע לבית הספר כשהפער בינם לבין חבריהם קטן יותר.
עם זאת, חשוב לציין כי קבוצת הביקורת הייתה קטנה משמעותית מקבוצת הניסוי, והילדים לא חולקו לקבוצות בהקצאה אקראית. לכן נדרשים מחקרים מבוקרים נוספים כדי לבסס את יעילות התוכנית ואת התאמתה לאוכלוסיות שונות.