מוכנות לקריאה
והקשר להבנת הנקרא:
מהי מוכנות קריאה?
מוכנות הילד לקריאה הינה מוכנות הילד לקריאה הינה יכולתו להתמודד עם משימת הקריאה על כל היבטיה:
יכולתו לרכוש את מרכיבי השפה הטכניים, הייחודיים לכל שפה (כמו אותיות ועיצורים), והכלליים המשותפים לשפות האלפביתיות ולמוסיקה (כמו כיוון, רצף, עקרון אלפביתי, צרוף נתונים למשמעות וכד').
יכולתו לפתח חשיבה והבנה בעזרת התנסות חושית ומוטורית על ידי חושי השמיעה, הראיה והתנועה כתשתית לחשיבה.
יכולותיו הרגשיות, המושפעות מאוד מהצלחתו ומסביבתו ומטפחות את המוטיבציה שלו.
מהי חשיבותה של מוכנות קריאה?
נושא הקריאה מרכזי וחשוב להצלחת הילד בלימודיו ובהשתלבותו החברתית, ובעל השפעות מרחיקות לכת על המשך התפתחותו.
כיום, סבורים החוקרים, כי פיתוח כישורים של מוכנות לקריאה וניצני אוריינות הינם חיוניים לקראת לימוד הקריאה. ילד המצליח בקריאה
בכתה א' מפתח מוטיבציה להמשיך ולהתקדם והפער בינו לבין המתקשים הולך וגדל עם השנים. הכנת הילד לקראת הקריאה בכתה
א' באמצעות פיתוח כישורי קריאה הינה משימה חשובה ביותר המונעת פערים בתחילת הלימודים.
הקשר בין קריאה להבנת הנקרא:
קיים הבדל בין יכולת קריאה ל"הבנת הנקרא". קריאה טכנית אינה מעידה בהכרח על הבנת הנקרא, וישנם מקרים רבים של קשיים
בהבנת הנקרא על אף יכולת קריאה טכנית.
קיים קשר הדוק בין מוכנות קריאה ופיתוח כישורי קריאה לבין השגת הבנת הנקרא מאוחר יותר.
פערים המתגלים בכתות הנמוכות במוכנות הקריאה של הילדים, לא רק שאינם מצטמצמים אלא אף מתרחבים בהמשך. מסיבה זו,
סבורים המומחים, כדאי להתחיל במוכנות לקריאה כבר בגיל הרך, וכך לשפר את הבנת הנקרא שנים שלאחר מכן.
גישות הוראה ומצב הקריאה:
1
הגישה האנליטית (גלובלית)
שיטה הרואה את המילה השלמה כסמל, שאותו לומד הילד לצלם בעיניו ולזהות. גישה זו מהירה לכמות מוגבלת של מילים ואין באפשרותה לענות על הצורך של פענוח מילים חדשות.
הגישה הסינתטית (פונטית)
שיטה בה לומד הילד לפענח עיצורים ותנועות. גישה זו מפרכת, ארוכה ויש בה סכנה של אי הצלחה בהבנת הנקרא מכיוון, שהקשב של הילד נתון לפענוח ולא למשמעות.
2
הגישה האקלקטית מאזנת:
משלבת בין שתי הגישות האחרות. כיוון שלילדים יש תפישות שונות, יש להתאים את אופני השילוב לכל אחד מהם. המורה צריך להיות בקיא הן במגוון רב של שיטות, והן באבחנה נכונה של התפישות השונות של תלמידיו, ובהתאמת השיטות להם.
3
מוכנות הילד לקריאה הינה מוכנות הילד לקריאה הינה יכולתו להתמודד עם משימת הקריאה על כל היבטיה:
יכולתו לרכוש את מרכיבי השפה הטכניים, הייחודיים לכל שפה (כמו אותיות ועיצורים), והכלליים המשותפים לשפות האלפביתיות ולמוסיקה (כמו כיוון, רצף, עקרון אלפביתי, צרוף נתונים למשמעות וכד').
יכולתו לפתח חשיבה והבנה בעזרת התנסות חושית ומוטורית על ידי חושי השמיעה, הראיה והתנועה כתשתית לחשיבה.
יכולותיו הרגשיות, המושפעות מאוד מהצלחתו ומסביבתו ומטפחות את המוטיבציה שלו.
מצב הקריאה בארץ ובעולם:
ממצאי מחקרים בינלאומיים מהשנים האחרונות מצביעים על מצב הקריאה הטעון שיפור במדינות העשירות והמפותחות. שיפור מצב
הקריאה, הינו כלי יעיל כנגד פערים גדלים והולכים בחברה המודרנית. התחלת העשרה ופיתוח כישורים בגיל מוקדם, עוד לפני
כתה א', מומלצת כאחת המסקנות האופרטיביות של מחקרים אלו.
גרף נתוני קריאה בעולם, כתות ד' (PIRLS 2006)>>>
בעיות קריאה נפוצות ופתרונן:
בעיות קריאה נפוצות:
- בעיות אישיות של בשלות הילד לקראת קריאה. רמת בשלות נמוכה נובעת מחוסר התנסות מספקת, תופעה שאיננה מטופלת לרוב במסגרת הכיתה.
- אי ידיעה מספקת של מרכיבי הקריאה הכלליים. העיקרון האלפביתי, צירוף נתונים למשמעות, כמו מרכיבים כלליים נוספים המשותפים לכל השפות האלפביתיות, אינם נלמדים במפורש בבית הספר אלא באופן מוצפן ובצורה אינטואיטיבית. למעשה, הילדים נדרשים להסיק את הכללים האלו בעצמם, משימה שרבים נכשלים בה, והיא גורמת לצמיחת הפערים.
- אי ידיעה מספקת של מרכיבי הקריאה הספציפיים ללשון הנלמדת – כלומר, ידיעת העיצורים והתנועות. בבעיות אלה בעיקר עוסקים ברוב בתי הספר בשיטות הקריאה השונות.
איך תורמת שיטת טף-תוויםTM לפתרון בעיות אלו?
- קידום בשלות ללימודים. נגינת המוסיקה בשיטת טף-תוויםTM מביאה לשילוב שמיעתי וחזותי החיוני לקריאה בצורה קלה, ולפיתוח זיכרון ומאגר שמיעתי, הנחוצים לצמצום הפער בין שפה מדוברת לשפה כתובה.
- דגש על פיתוח המיומנויות הבסיסיות. שיטת טף-תוויםTM מתמקדת בפיתוח מרכיבי הקריאה הכלליים, המשותפים לכל השפות האלפביתיות, כמו גם לשפת המוסיקה- התווים, באופן מפורש. מיומנויות אלו הינן הבסיס לקריאה ולהבנת הנקרא: עיקרון אלפביתי, איסוף הצלילים בזיכרון קצר טווח עד להשגת משמעות (במוסיקה- זיהוי המנגינה), כיוון, רצף, דיוק, שטף, ועוד
- שפת הקריאה הראשונה הנלמדת היא הקשה ביותר. בשיטת טף-תוויםTM מתמודד הילד עם הקשיים של קריאה ראשונה, שלדעת המומחים היא הקשה ביותר, באופן הקל ביותר עקב מיעוט סימנים ופשטותם . השיטה הופכת את שפת האם לשפת קריאה שנייה ובכך מקילה מאוד על לימוד הקריאה – זאת מכיוון שבקריאה הראשונה נוצרת במוח הילד סכימת קריאה המשמשת אותו בכל התנסות קריאה חדשה ומשתכללת עמה.
- יצירת צורך בהבנת הנקרא. אופן הלימוד בשיטת "טף תווים" יוצר אצל הילד הרגל של השגת משמעות של החומר הנקרא. זיהוי המנגינה, או השיר המנוגן על ידי הילד, מהווה בעצם הבנת הנקרא ונותן לו תגמול מיידי על הקריאה. ילד שהורגל לחפש משמעות בקריאה ראשונה, יחפש את הבנת הנקרא גם בקריאת השפה ולא יסתפק רק בקריאה "טכנית" מבלי להבין. מוטיבציה זו להבנה היא מפתח חשוב להצלחה בלימוד.